בעשרות השנים האחרונות הצליח המין האנושי לייצר מספר רב של חומרים חדשים, אשר הטבע מתקשה בפירוקם וחלקם עלול לגרום למחלות כרוניות. אלו, בנוסף לכמויות גדולות של חומרים אחרים ובהם שפכים, עלולים למצוא את דרכם למקורות המים. משאבים רבים נדרשים להשקעה בהרחקתם של חומרים כאלו ממקור מים שהזדהם. על כן יש חשיבות ממדרגה ראשונה לפעולות שמטרתן למנוע מהמזהמים להגיע אל מקורות המים.

טקסט:

בדיקות דיגום כימיות של מקורות המים מתבצעות בתדירות נמוכה יותר מאלה של המזהמים המיקרוביאליים וזאת לאור קצב החלחול האיטי בדרך כלל של חומרים כימיים דרך הקרקע. תדירות הדיגום נקבעת על ידי משרד הבריאות על פי תכונות החלחול של החומרים ומידת הסיכון מהם.  

להלן פירוט החומרים הכימיים הנפוצים הנדרשים בדגימה, העלולים להימצא במים:  

חנקות - חלקים גדולים של אקויפר החוף מכילים רמות הולכות ועולות של  חנקות, אשר מקורן בחילחול למי התהום של שפכים וזבלים כימים ואורגניים. צריכה לאורך זמן, של מים המכילים רמות גבוהות של חנקות עלולה לפגוע בתינוקות ובקשישים. על כן נקבעה רמה מירבית מותרת של 90 מג"ל (מיליגרם בליטר). בשנת 2005 תעמוד הרמה המירבית המותרת על 70 מג"ל בלבד.

עצירת מגמת הזיהום בחנקות באקוות החוף על ידי מניעת הזרמת החומרים לסביבה היא פעולה מורכבת, אשר הצלחתה תבוא לידי ביטוי רק לאחר עשרות שנים. על כן יש להערך במקביל להקמת מתקנים, אשר יוכלו להרחיק את החנקות מהמים. רעננה אכן נערכת להקמת מתקנים יקרים כאלו, ועד להקמתם מפעילה העירייה צמתי חיבור עם מי חברת "מקורות", הנמהלים עם מי הבארות ובעזרת מערכת הבקרה האלחוטית מזרימים לרשת האספקה מים העומדים גם בתקנת העתידיות.

מיקרו מזהמים - בשנים האחרונות, לאחר שפותח ציוד מעבדה מתאים, החל משרד הבריאות במעקב אחרי חומרים אורגניים נדיפים, אשר מתגלים כחשודים בגרימת מחלות כרוניות שונות. למזהמים אלו מקורות שונים, והעיקריים הם פסולות ושפכי תעשיה, ממסים אורגניים, חומרי הדברה וחיטוי קרקע וכדומה. בשלוש בארות ברעננה התגלו ריכוזים גבוליים (מעל 60% מהרמה המירבית המותרת), ובבאר אחת התגלו ריכוזים מעל התקן של החומר אתילן די ברומיד (EDB). כל ארבעת הבארות אושרו לספק מים לרשת השתיה דרך צמתי מיהול מבוקרות מחשב. מחלקת המים מנהלת מעקב צמוד אחר האיכויות של המים ואחר יחסי המיהול באמצעות מערכת הבקרה ובמקביל פועלת להקמת מתקנים להרחקת המזהם.