מקורות המים בישראל

מקורות המים בישראל מתחלקים ל:
1.מקור עילי (מעל פני השטח): הכינרת. 
2.מקור תת קרקעי (אקוויפר) : אקוויפר החוף ואקוויפר ההר.

.

הכנרת:

בשנת גשמים ממוצעת מספקת הכינרת כשליש מצריכת המים בישראל. שטחה 170 קמ"ר ועומקה המרבי 43 מטרים. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד מ"ק, ובקו האדום התחתון - 3.6 מיליארד מ"ק. אגן הניקוז של הכינרת משתרע על שטח של 2,730 קמ"ר, והוא מביא אליה כמיליארד מ"ק בממוצע בשנה, מתוכם מתאדים כ300- מיליון מ"ק מים, כ250- מיליון מ"ק מנוצלים בגליל, בגולן ובעמק הירדן, כ400- מיליון מ"ק מים שואבת "מקורות" ומזרימה במוביל הארצי, המשרת יותר מארבעה מיליון אנשים בישראל.

 עשרות מילוני מ"ק מים נצרכים ע"י אגודות המים וכ20- מיליון מ"ק נשאבים אל תעלת המוביל המלוח. הכינרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם, והיא מהווה 6% מכלל שטחו של אגן ההיקוות של הכינרת, הגובל בחלקו הצפוני באגן ההיקוות של הליטני, בצידו המזרחי הדרומי באגן הירמוך וביובלי הרוקאד, ובצידו המערבי בהרי מרון ונפתלי. שטחו 2730 קמ"ר, מתוכם 2070 קמ"ר בשטח ישראל ו- 660 קמ"ר בלבנון. היקף חופי הכינרת נע בין 55-60 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ- 169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר. העומק הממוצע באגם כ25- מטר והנקודה הנמוכה ביותר בכינרת היא 253 מטר מתחת לפני הים. כמות המים הזמינים בכינרת (סה"כ המים הנכנסים אל הימה - כ840- מ"ק בשנה - בניכוי הכמות המתאדה - כ270- מ"ק בשנה) משתנה משנה לשנה ונעה בין 300-700 מיליון מ"ק, בהתאם לכמות המשקעים. האוגר התפעולי של הכינרת עומד על כ- 700 מיליון מ"ק ומוגדר ע"י מפלסי מקסימום ומינימום: המפלס התחתון (הקו האדום) – 213- מטר, הגובה המותר על פי התקנות. כל ירידה מתחת לקו זה עלולה להפר את מאזן המלחים, הדגה והצמחייה של הכינרת. בשנות בצורת מחליט נציב המים אם להוריד את המפלס התחתון בכינרת לתקופה מוגבלת, בהתאם למצב המאגרים. המפלס העליון – 208.80- מטר. זהו נתון טבעי וקשיח. מעבר למפלס זה עלולים המים לגלוש ולהציף את השטחים שמסביב לכינרת.

.

 אקוויפר החוף:

מאגר מי תהום השוכן לאורך החוף, מקיסריה בצפון ועד לרצועת עזה בדרום. אקוויפר החוף משתרע על פני 2,000 קמ"ר, ונפחו נאמד בכ20- מיליארד מ"ק. לאקוויפר זה יש כמה יתרונות חשובים: הוא ממוקם באזור המאוכלס ביותר בישראל; בהיותו מאגר תת-קרקעי אין ממנו התאיידות. מצד שני, שאיבת יתר מן האקוויפר חושפת אותו לחדירת מים מלוחים מן הים, וקרבתו לאזורים המאוכלסים מסכנת את איכות מימיו כתוצאה מחדירת זיהומים משפכים ביתיים ותעשייתיים. כדי לשפר את מאזן המים באקוויפר החוף, מחדירה אליו "מקורות" מים מן המוביל הארצי. כמות המים הניתנת לשאיבה מאקוויפר החוף הינה כ-250 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי. בשנת בצורת מהווה האקוויפר מאגר חירום, ונשאבות ממנו כמויות המים הנדרשות להשלמת הפערים ממקורות המים האחרים.

.

אקוויפר ההר:

אקוויפר ההר משתרע מתחת לשדרת ההר המרכזית, מנחל תנינים בצפון ועד אזור באר שבע בדרום, ומהדום ההר במערב ועד קו גב ההר במזרח. אקוויפר ירקון-תנינים הוא המאגר הגדול מבין קבוצת מאגרים באקוויפר ההר, והוא קרוי כך  על שמן של נביעות מים  טבעיות גדולות שקיימות בנחל ירקון ובנחל תנינים.  שטחו כ3,000- קמ"ר ונפחו נאמד בכ30- מיליארד מ"ק. כמות המים הניתנת לשאיבה  מאקוויפר ההר הנה כ- 350 מיליון מ"ק מים בממוצע רב שנתי.  אקוויפר החוף ומפלס מי התהום בקרבת חוף הים התיכון.