סוגי מזהמים במי השתייה
סוגי מזהמים במי השתייה
אלה הן תרכובות שאינן מכילות את היסוד פחמן. הן נמצאות במים באורח טבעי או כתוצאה מפעילות אנושית. גזים שנמסו במים כמו חמצן, דו תחמוצת הפחמן, חנקן, ראדון, מתאן, תחמוצת המימן – אינם מהווים סיכון בריאותי מיוחד, להוציא תחמוצת המימן וכן גאז הראדון שהוא רדיו אקטיבי. מתאן וכן תחמוצת המימן הם חומרים נדיפים. דו תחמוצת הפחמן כשהיא נמסה במים הופכת לחומצה קרבונית, המעניק למי סודה את העוקץ המיוחד שלהם. חומצה קרבונית גם משפיעה על התיישנות סלעי סיד וסלעים אחרים עתירי פחמן. מערות הן תוצאה של סחף משך מיליוני שנים של מים עשירים בחומצה קרבונית.
מתכות ואיונים חיוביים, דמי מתכות כמו אלומיניום, ארסניק, עופרת, כספית, סידן, מגנזיום, סודיום, אשלגן, אבץ, נחושת וכו. כמה מאיונים אלה כמו של עופרת, כספית וארסניק מהווים סיכון רב בכמויות קטנות והם חודרים לתוך המים בתהליכים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. איונים אחרים כמו אלה של סידן, מגנזיום, סודיום (מלח) ואשלגן, חיוניים לבריאות האדם כאשר הם מצויים בכמויות המתאימות.
סידן ומגנזיום הם איונים מעניינים במיוחד. למרות שנוכחותם במים מהווה יתרון בריאותי, הם גם מהווים את הנגע העיקרי במים קשים ונחשבים לבלתי רצויים על ידי אלה החייבים להתמודד עם משקעים של קרבון סידני (אבנית) בברזים ובצנרת וכן במחממי המים.סולפאטים, קרבונאט, ציאניד. כמו לגבי איונים חיוביים, גם השליליים חלקם נחוצים לבריאות בכמויות הולמות מסוכנים וחלקם עלולים להיות מסוכנים לבריאות בכמויות קטנות ביותר כמו לגבי ניטריטים (חנקות וחנקיות) או ניטראטים.גאז הראדון הוא רדיואקטיבי ומקורו הוא ההתפרקות הטבעית של רדיום, אשר הוא למעשה מוצר ההתפרקות של אורניום. המקור העיקרי של ראדון בבתים הוא מזליגה מתוך קרקע סלעית. אבל מקור אחר הוא ממי השתייה, בעיקר עם אספקת המים לבית באה מבאר פרטית או מערכת מים של קהילה קטנה.
אלה הן תרכובות המכילות את היסוד פחמן. למרות שיש חריגים, הרי תרכובות אורגניות כמו סוכרים, חלבונים, אלכוהול וכו, מופקים בתאיהם של יצורים חיים, או כמו באשר לנפט גולמי או פחמן, תוצאה של הליכים טבעיים שפעלו על כימיקלים אורגניים שפעם היו יצורים חיים.
כימיקלים אורגניים מלאכותיים. כימיקלים אורגניים ניתנים להפקה במעבדות ועל ידי חברות לייצור כימיקלים. מספר גדל והולך של כימיקלים אורגניים מלאכותיים נמצא בייצור בימינו. הם כוללים חומרי הדברה לשימוש בחקלאות, פלסטיק, בדים סינתטיים, צבעים, תוספים לדלק, ממיסים כמו קארבון טטראכלוריד וכימיקלים רבים אחרים.
כימיקלים אורגניים מלאכותיים אחרים כמו בנזין, מתאדים בקלות באוויר, והם כלולים בקטגוריה של כימיקלים אורגניים נדיפים. מאתיל טטריארי בוטיל אתר ( MTBA.) הוא כימיקל אורגני מלאכותי נפוץ הנמצא בשימוש שנים רבות כתוסף לדלק. בינואר 2000 הוא זכה בפרסום רב תודות לחשיפה בתכנית 60 דקות של סי.בי.אס, כאשר התברר שהוא מזהם מקורות מים בגלל דליפה ממכלי אגירה.
כאשר תקראו את האינפורמציה באתרים אשר נמצאים ברשימת הקישורים, תגלו כי אלה אינם כימיקלים נעימים ביותר ככל שזה נוגע להימצאותם במי השתייה.רבים מהם נחשבים כבעלי סיכון מיוחד לגרימת סוגים של סרטן בבני אדם, לעתים אמנם לאחר חשיפה ברמה נמוכה לאורך שנים. אחרים. משפיעים על מערכת העצבים. חוקרים אחרים מדווחים כי כימיקלים שונים עלולים לגרום שיבושים של המערכת ההורמונלית. רוב הבחינות של חומרים אלה נעשות במעבדות תוך בדיקת כימיקל בודד בכל פעם. אבל עלולים להימצא כמה וכמה כימיקלים במקור
המים. מדענים מתחילים רק עתה להיוודע לעובדה שחשיפה לכימיקלים אורגניים שונים במים, מגדילה את הסיכון הבריאותי מעל ומעבר להשפעה שיש לכימיקל אחד בלבד.
קיימת קבוצה של כימיקלים אורגניים שחשוב לדעת אודותם שכן נוכחותם במים היא תוצאה ישירה של הליך חסכוני ביותר ונפוץ לחיסול פאתוגנים מסוכנים. זו קבוצת הכימיקלים הידועה כטריהאלומתאנים או THM. הם נוצרים כאשר הכלור המוסף למים מתחבר עם חומרים אורגניים הנמצאים במים כמו עלים וכדומה. כמו הטריהאלומתאנים גבוהה יותר במים שמקורם בפני השטח והכמות משתנה גם בהתאם לעונת השנה וביחס לכמויות החומרים האורגניים במים.כלורופורם הוא בדרך כלל החומר השכיח ביותר בקבוצה זו. חומרים אלו גם ברמה שהיא למטה מן המותר על פי הסטנדרטים של הסוכנות לאיכות הסביבה בהם 100 מיקרו גרם לליטר. אבל כפי שתוכל לגלות מכמה מן הציטוטים, אפילו כמות נמוכה בהרבה בשיעור של 40-50 מיקרו גרם, עלולה להגדיל בשיעור ניכר את הסיכון לגבי כמה סוגי סרטן. עוד נתגלה כי חומרי לוואי ש מחטאים עלולים לגרום תוצאות שליליות לפוריות.
מתוך המספר העצום של חומרים המותלים בתוך המים, רק אלה העלולים לגרום לסיכון בריאותי או להשפיע על איכות מי השתייה, יוזכרו כאן. אם קיימת כמו גדולה מאד של חלקיקים זעירים המותלים בתוך המים, הם יהפכו עכורים. האור שמוקרן מחלקיקים אלה, מעניק למים מראה חלבי או בוצי. גזים מומסים בתוך מים עלולים גם הם ליצור מראה של חוסר שקיפות בעת תחילת הליך ההפרדה מן המים. כמו התופעה הידועה כאשר הגז נפרד מן המים במשקאות תוססים. כאשר בועות הגז עולות לפני המים הן ייעלמו באוויר והמים יהפכו צלולים. חומרים שאינם גזים מותלים בתוך המים . אלה אינם שוקעים או עולים לפני השטח והמים אינם נעשים צלולים.
.
האם אתם עדיין נבוכים באשר להבדלים בין בקטריות לווירוסים? האם התלבטתם באשר להמצאות פאתוגנים? להלן מידע המביא הבהרות בנושאים אלה של מיקרוביולוגיה ומבט חטוף אל תוך עולם שאיננו מסוגלים אפילו לראותו.
פאתוגנים.
אלה הם אורגניזמים גורמי מחלות. עלי לציין כאן כי חשיפה למחוללי מחלות כמו אי. קולי, כריפטוספורידיה , גיארדיה וכו. עלולה לבוא ממקורות אחרים לאו דווקא ממי השתייה. חשיפה למשל, עלולה להתרחש מאכילת אוכל מזוהם, משחייה במים מזוהמים ולעיתים ממגע עם בני אדם.
.
למרות שעל פי הסוכנות לאיכות הסביבה, רוב בווירוסים המועברים במי השתייה גורמים מחלות של כלי העיכול , כמו שלשולים, הקאות ועוויתות, הרי וירוסים גורמים גם למחלות כמו הפטיטיס איי ו-אי, היכולות לעבור במים שלא חוטאו. נדיר ביותר לקרוא לגבי פרץ מחלות בארה"ב וארצות אחרות שניתן לקשרם לווירוסים. זאת משום שקשה לאתרם מצד אחד וכן משום המערכת היעילה לטיפול במים.
בקטריות.
לפני יותר ממאה שנה כולירע הנגרמת על ידי חיידק בשם ובריו כולירע וטיפוס הנגרם על ידי חיידק בשם סלמונלה טיפי, גרמו למגפות כתוצאה משתיית מים מזוהמים. אלפים מתו. כיום ברוב ארצות העולם, תודות להכלרה של המים, איננו שומעים על מחלת הכולירע, אלא אם כן התרחש אסון טבע אשר מוטט את מערכות הטיפול במים.
כיום המזהם הפאתוגני הנפוץ ביותר הוא בקטריית האי. קולי, החודר אל מי השתייה מהפרשות של בני אדם או בעלי חיים. הסוכנות לאיכות הסביבה קבעה את הרמה המותרת של בקטריה זו במי השתייה, ורוב בני האדם או שאינם נתקלים בבקטריה זו או שלעולם לא יחלו.
.
אלה הם אורגניזמים בעלי תא אחד, הגורמים להיווצרות ציסטות רדומות שאינן מושפעות מהכלרה של המים. הן גורמות מחלות מעיים והנן שכיחות ביותר. על פי הסוכנות לאיכות הסביבה," נמצאה כריפטוספורידיה בכמעט כל מקורות המים העיליים ברחבי המדינה.ככל שיהיה ניטור טוב יותר להמצאות כריפטוספורידיה, קיימת האפשרות היא תתגלה לעיתים ברמה נמוכה במים שהופקו ממקורות שטח. ציסטות של כריפטוספורידיה עמידות במיוחד נגד טיהור ואפילו מערכת משוכללת לטיהור מים אינה יכולה להבטיח כי המים יהיו נקיים לחלוטין מטפיל זה".
כריפטוספורידיום פארוום הוכרז כפאתוגן אנושי מאז 1976. בקרב אנשים בעלי מערכת חיסונית נורמלית כריפטוספורידיה מתבטאת בשלשול חריף העלול להמשך בין 7 ל-14 יום, מלווה לעיתים בבחילות, עוויתות בטן וחום נמוך. בקרב בני אדם בעלי מערכת חיסונית פגומה, המחלה עלולה להיות קטלנית.
אסבסט.
אסבסט הוא מינרל היוצר סיבים זעירים בסביבה. שמעתם לא אחת אודות אסבסט המצוי בסביבה כגורם מחלה.אנו שומעים בדרך כלל על חשיפה לאסבסט הנישא באוויר הגורם לחלות. אבל סיבי אסבסט עלולים להימצא גם במים. קיימות תקנות של הסוכנות לאיכות הסביבה בנושא זה שכן חשיפה לאסבסט במים נקשרה לשורה ארוכה של מחלות סרטן.
מוצקים אחרים המותלים (מרחפים) במים
להוציא מקרים שבהם המוצקים המותלים במים הם חומרים מסוכנים כשלעצמם, הרי הם מהווים בעיקר מטרד יותר מאשר סיכון. עם זאת חומרים המותלים במים עלולים לשבש את תהליך הטיהור והופכים אותו לפחות יעיל. מומחים למים בוחנים את שקיפות המים כאינדיקציה לאיכותם. אם הליך הטיהור מתיר למספר רב של מוצקים לחדור למים והמים הופכים ערפיליים, קיים סיכוי כי חלק מן החומרים הגורמים לעכירות זו הם מזיקים.